עֲדוּלָה
תַּשְׁלִיךְ
לוּ יָכֹלְתִּי פָּשׁוּט לְהַשְׁלִיךְ אֶל הַיָּם
אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת שֶׁדִּבַּרְתִּי הַיּוֹם
אֶת כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת וְגַם… שֶׁקֶר קָטָן
לוּ אָמַר לִי הַקֶּצֶף: "תָּנוּחַ, יַלְדּוֹן,
זֶה הָיָה רַק בִּלְבּוּל,
לֹא הָיָה כָּאן זָדוֹן
מִשּׁוּם כָּךְ זֶה נִמְחַק! זֶה נִשְׁכַּח! זֶה מָחוּל!"
מַה זֶּה שֶׁקֶר קָטָן
(שֶׁהָיָה רַק בִּלְבּוּל)
בִּשְׁבִיל יָם שֶׁמַּגִּיעַ מִכָּאן וְעַד חוּ"ל?!
מזלך שזה שטויות של יום אחד בלבד
שקר קטן…וגדול וכבד בלב. יש כתמים שגם אקונימיקה לא מעלימה.
מקסים השיר !
אני ממוקמת עכשו בבית בירושלים שצופה על הכל ורואה אנשים יורדים לשילוח כנראה להשליך — אמיצים!
היי סבינה
בראש שנה יצא לי כמה פעמים לחשוב על המושג תשליך, והנה את כתבת על זה להתראות חברתי היקרה ושנה טובה
שנה טובה טובה.
מ ק ס י ם !